פציעות במפרק הכתף
כאבים בכתף הינם תופעה נפוצה בגילאים שונים ובקרב ספורטאים ואוכלוסיה כללית כאחד. הסיבה העיקרית לשיחות פציעות במפרק הנ"ל היא מבנהו הייחודי – מפרק מסוג Ball & Socket (מכתש ועלי) בדומה לירך, אך בהבדלה מהאחרון, יציבותו ירודה ומסתמכת רבות על המערכת במייצבת הדינמית (השרירים).
מערכת התנועה של הכתף המשלבת למעשה מספר תנועות במספר מפרקים לאורך טווח התנועה המלא שלה בכל מישורי התנועה, מצריך יכולת יציבתית ושליטה (קואורדינציה) ברמה גבוהה.
במקרים שהנ"ל לא קיים על רקע חולשת שרירים, ריפיון רצועתי, חוסר תפקוד עצבי-שרירי מיטבי – בעיות במפרק הכתף יעלו לפני השטח בייחוד במצבים יותר מסכנים כמו עבודה בקצה טווחי תנועה (Over Head Activities – למשל),
התופעות הנפוצות ביותר שנראה באימונים, בייחוד בעולם האימון החובבני במקביל לפריקות כתף הן הפציעות הכרוניות במפרק הכתף:
תסמונת תפס הכתף (Shoulder Impingement) ו – Lesion SLAP, כפי שיפורט בהמשך.
צורת הופעת הכאב:
כאב בפתולוגיה הנ"ל יופיע ככאב קדמי לטרלי בכתף וינבע מפעולות חוזרות של הזרוע מעל הראש (Overhead). שכיח בענפי ספורט המחייבים פעולות אלו כמו: שחייה, כדורעף, כדורסל וטניס. הכאב בתסמונת התפס יווצר עקב תנועות חוזרניות (Repetitive Movements) בדרך כלל במהירויות ועצימות פעילות לא מתאימה – כך שהמערכות השרירית והשלדית לא הצליחו להתמודד עימה.
עבודה מעל הראש – overhead activities
וקצת אנטומיה להתמצאות:
המפרק והעצמות שמרכיבות אותו:
כאשר אנחנו מדברים על פציעה במנגנון התנועתי של מפרק הכתף, אנחנו צריכים להתייחס לכל מכלול חגורת הכתף, ולשלושת המפרקים המרכיבים אותו, והם:
מפרק הזרוע-שכמה ( (Gleno-Humeral Joint, מפרק השכמה-בריח (Acromio-Clavicular Joint) ומפרק החזה-בריח (Sterno-Clavicular Joint).
שרירים:
השרירים השטחיים הרלבנטיים הם הדלתואיד שחולש על כל המפרק, Long Head Of Bicep שמכופף ומסייע בייצוב המפרק בעת התנועה, מקרבי השכמות (בעיקר ה-Rhomboids) שיטצרים את הקשר בין עה"ש לזרוע דרך השכמה, שרירי הגב שנותנים את פשיטת הגו כחלק ממומנט הרמת הזרוע וברמה העמוקה שרירי השרוול המסובב (Rotator Cuff).
עצבים:
השרירים שצויינו לעיל מקבלים את עצבובם מחוט השדרה בגובה הסרוויקלי – C1-T1, העוברים בשרירי הצוואר((Scalene Muscles ודרך מקלעת העצבים הזרועית (Brachial Plexus), עצם הבריח ושריר החזה הקטן (Pectoralis Minor).
קינזיולוגית חגורת הכתף:
פעולת הרחקת הכתף במישור חזיתי, נוצרת דרך הפעלת שריר ה- Supraspinatus(עד לטווח של כ-30 מעלות), ובשלב זה מצטרף שריר הדלתואיד המסיבי, תוך עבודת ייצוב דינמית קבועה של שרירי השרוול המסובב לשמירת התאמה נכונה תוך כדי תנועה בין ראש ההומרוס והגלנואיד השכמתי. ב-130 מעלות השכמה מתחילה לנוע ולשמור על סינכרון תנועתי נכון בקומפלקס זרוע – שכמה - עמוד שדרה.
מעל 135 יתווספו שרירי הגב ויזקפו אותו לאפשר תנועת שכמה-בריח לטווח תנועה מלא.
תיאור הפציעה (מכאניזם והשלכות):
ישנו מגוון רחב של פציעות ופגיעות בקומפלקס חגורת הכתפיים ומפרק הכתף בפרט.
חלקן על רקע טראומה מחבלה ישירה או בלתי ישירה כמו הרמת משא או משיכה מאומצת, וחלקן על רקע תופעות של עומס יתר שלעיתים קרובות נובע מעצימות ונפחי אימונים לא מותאמים ליכולותיו הנוכחיות של המתאמן כמו גם עומס יתר מצטבר מפעילות לא מותאמת וטכניקת עבודה שגויה.
אנחנו נרחיב על 2 תופעות נפוצות על רקע עומס יתר על המערכת השרירית במייצבת של מפרק הכתף (Overuse syndrome) :
דלקות וקרעים בגידי שרירי השרוול המסובב (Rotator Cuff) ו/או LHB ופגיעה בלברום :
דלקות וקרעים בגידי שרירי השרוול המסובב (Rotator Cuff) ו/או LHB:
עצם ההומרוס שמתנועעת במכתש שלה, הגלנואיד בכל מישורי התנועה לכל התנועות הקיימות צריכה לקבל בנוסף ליציבות הסטטית(רצועות) והתוך מפרקית, גם יציבות דינמית במהלך התנועות השונות ואת היציבות והיכולת לפתח קואורדינתיה תנועתית איכותית המפרק יקבל מהשרירים ובעיקר משרירי ה- Rotator Cuff (RC) והגידים שעוטפים את ראש ההומרוס ומהווים את הבקרה התנועתית תוך כדי תנועה גלובלית של המפרק.
גורמים רבים עלולים להביא למצב דלקתי, כאבים והגבלת טווח תנועה אקטיבי בכתף, כמו למשל: חולשת RC, רקע של פריקות כתף שיצרו חולשה במערכת המייצבת הסטטית והעמיסו על המערכת השרירית-גידית, בדגש על RC, מגבלות תנועתיות באחד ממפרקי חגורת הכתפיים, גמישות יתר מפרקית או לחילופין תנועה מוגבלת במפרק בגלל קיצורי שרירים באזור, חוסר חלקות תנועה במפרקי החוליות (צווארי/חזי-טוראקלי) ועוד.
הדלקת תיווצר עקב חיכוך של גיד ה(supraspinatus)- S.S. בקצה החיצוני של האקרומיון במהלך תנועת הזרוע, או לחילופין צביטה של הגיד בעת תנועת ראש ההומרוס בגלנואיד בעיקר ב- Over Head activities , בד"כ בין 60 ל 120 מעלות ולאחר מכן משתחרר החיכוך בין הגיד לאקרומיון, כאב נפסק ותנועה חוזרת להיות חופשית.
לעיתים באם הדלקת לא מטופלת כיאות, או באם המנגנון והמכניזם שמגרה את האזור לא נפתר, עלול להיווצר קרע חלקי עד מלא בגיד (לרוב גיד שריר ה- Supraspinatus).
דלקת ב LHB, מופיעה לרוב כתופעה משנית לצביטת גידי ה RC (בעיקר ה-S.S., כפי שהוסבר) במרווח התת-אקרומיאלי (Subacromial Impingement).
נראה את הדלקות הללו לרוב גם בפעולות של הושטת היד לפנים בתנועות רפטטיביות (תנועות חוזרניות) כנגד משקל (זרוע מנוף ארוכה והתנגדות מעמיסה גדולה), או הרמת משקלים במישור ההוריזונטלי
(כמו למשל בתרגיל Bench Press – לחיצת חזה על ספסל בשכיבה כנגד מוט אולימפי )
פגיעה בלברום:
הלברום (שפה בלטינית), הוא בעצם מעטפת סחוסית דמוית טבעת הנמצאת מסביב למקום בשכמה בו מתנועע ראש עצם הזרוע (Glenoid Fossa of Scapula).
תפקידי הלברום הם הקניית יציבות למפרק בעת תנועה ב(Gleno-Humeral Joint) GHJ והצפה פרופריוספטיבית (מידע על תנועה ומיקום איברים במרחב במצב סטטי ובעת תנועה) במקביל.
פגיעה במבנה הלברום
נתייחס לשתי הפגיעות השכיחות בלברום: SLAP ו BANKART.
(Superior Labrum from Anterior to Posterior)SLAP: פגיעה שתנבע בד"כ מעומס יתר ותתרחש בחלקו העליון של הלברום ליד התחל של גיד ה- LHB, ולרוב תערב אותו. בצורה הטראומטית לרוב יווצר מנפילה על יד מושטת קדימה, משיכה פתאומית למפרק-כמו בעת הרמת משא כבד, מכה ישירה לכתף.
BANKART: בניגוד ל SLAP, כאן הקרע בחלק התחתון והקדמי של הלברום. הפגיעה בדרך כלל תהיה בשילוב עם מנגנון של פריקת כתף קדמית, דבר שיצור לאחריו מצב של חוסר יציבות קדמית.
בשתי הפתולוגיות הנ"ל שמתייחסות לפגיעות לברום נראה תופעות דומות, כמו למשל: קליקים מהכתף, תלונות על כאב חודר ועמוק, אי יציבות במפרק (בתנועה – בייחוד ב Over Head Activities). במקרים חריפים נראה גם הגבלות בט"ת ונפיחות.
איך מטפלים:
בשלב הראשוני נרצה להוריד משמעותית את עצימות ונפח הפעילות (ביחוד אם מדובר באימוני כוח) ונמתן את ה .Over Head Activities
במקביל טכניקות סימפטומטיות ומזרזות ריפוי פיזיולוגי, כמו: U.S., אלקטרותרפיה על סוגיה.
בהמשך נרצה לשמור על תנועה מפרקית תקינה במפרקים הקשורים לאזור האנטומי הנ"ל, תוך שימת לב לאי יצירת עומס באזורים אחרים ובייחוד הצוואר וזאת ע"י הדרכה נכונה, Taping ועוד.
כמו כן בשלב יותר מאוחר נרצה "לחנך" את המערכת השרירית המייצבת (בייחוד שרירי השכמה), לעבוד בתזמון ובצורת עבודה נכונה ומתאימה בתנועות הכתף השונות – ע"י בניית תוכנית אימון מסודרת ע"י פיזיותרפיסט המוסמך לכך – על מנת לתת יסוד לתנועת השרירים המניעים הגלובליים(דלתואיד וכו') בצורה טובה.
הדרך הטובה ביותר לטיפול בבעיות הכתף שהתייחסתי אליהן (בעייה בגידים ובלברום כאחד), היא המניעה. ניתן למנוע בצורה ריאלית את בעיות הכתף שדיברנו עליהן בעזרת תוכנית אימונים טובה ויעילה הכוללת חיזוק מאוזן של השרירים תוך חינוך לשימוש מתוזמן של מכלול השרירים שמניעים את השכמות ומפרק הזרוע-שכמה (GHJ), שיטות לתיקון טכניקות עבודה לקויות. למאמן הכושר ולמדריך במסגרת חדר הכושר יש מגע ישיר ורבות יומיומי עם המתאמנים השונים ולכן חשובה שימת הלב לנושא, ואיתור המתאמנים הבעייתים הפוטנציאליים והמלצה לטיפול פיזיותרפיה מתאים למען מתן הכלים לחינוך המערכת העצבית-שרירית ומערך השרירים למניעת התפתחות פציעת כתף.
