נקע בקרסול

  • נקע בקרסול נוצר עקב טראומה או חוסר יכולת תיפקודית של המערכת הנוירומוסקולרית להגיב כיאות למצבי שטח משתנים ולשמור על מנח המפרק.

  • בספורט הפציעה שכיחה עקב פעולות המשלבות שינוי כיוון ונחיתות מקפיצות.

קצת אנטומיה להתמצאות:

מפרק הקרסול בנוי למעשה משני מפרקים:

המפרק העליון – שני הפטישונים שמהווים את סיומת עצמות ה Fibula וה Tibia ועצם הטלוס שביניהם לתנועות כפיפה כפית וגבית

והמפרק התחתון שמכיל את הטלוס שהזכרנו ביחד עם עצם העקב (Calcaneus) לתנועות במישורים הקורונרי-הוריזונטלי.

תיאור הפציעה (מכאניזם והשלכות):

הנקע השכיח ביותר הוא בסיבוב פנימי ומעורבות בו הרצועות החיצוניות של המפרק.

אנחנו נבדיל בין 3 מצבים עיקריים בעת נקע בקרסול:

מתיחת יתר של רצועה (ATFL), קרע חלקי או מלא של רצועה אחת או יותר (מעורבות גם של CFL) ושבר תלישה.

בעקבות הנ"ל, נוצרת טראומה מקומית בכלי הדם שגורמת לתסמיני דלקת (נפיחות, חום, אדמומיות ורגישות מקומית).

לאחר השלב האקוטי (72 שעות) הגוף יחל ביצירת רקמת חיבור שעלולה להתקצר בגלל שמיקומה לא חופף לרקמה הפגועה המקומית..

גורמים תורמים:

  1. נקעים חוזרים: כיול הרצועות נפגע ועימו נפגע טיימינג גיוס השרירים היציבתיים.

  2. איכות תנועתית ירודה בין מפרקי הגפה התחתונה השונים בשלבי ה Gait Cycle

  3. (Swing + Stance), הנובעת מקשר נוירומוסקולרי פגום ה"מכריח" את המערכת המייצבת הסטטית (בעיקר הרצועות) לספוג עומס גדול יותר עקב חוסר יעילות תפקודי במערכת המייצבת הדינמית (בעיקר – השרירים).

  4. חולשה בשרירים החולשים על מפרקים פרוקסימליים יותר מהקרסול (באזור האגן/ירך/ברך) או מגבלת טווח תנועה באחד מהנ"ל – עלולה לגרום לקרסול לעודף תנועה או לשרירי הקרסול לעבוד בעומס יתר.

  5. משטחים לא יציבים ועומסי ונפחי עבודה לא מתאימים – עלולים גם הם להיות טריגר לדרגת סיכון גבוהה לקרסול.

  6. לאחר נקע ראשון, עולים הסיכויים להיווצרות נקע באותו קרסול שוב ושוב – תופעה שנקראת נקעים חוזרים.

תופעת הנקע החוזר תארע עקב חוסר חזרתן של הרצועות בצד החיצוני(הלטראלי) של הקרסול לאורכן המקורי, דבר שגורם למידע פרופריוספטיבי נמוך וחלש יותר ופוטנציאל פציעה גבוה יותר (ההתמצאות המרחבית שמתבססת בין היתר על קולטנים שקיימים ברצועות לא עובדת בצורה אופטימלית - מצב שיגרום לחולשה של הקרסול ויעלה סיכוי לתופעת נקעים חוזרים).

אחד התפקידים המרכזיים של הטיפול בנקעים, לאחר השלב המיידי והאקוטי – כפי שיוסבר בהמשך, הוא החזרת המפרק למצב האופימלי, בעיקר מבחינת תאום המערכת העצבית-שרירית דרך עבודה על החזרת הגמישות וטווחי התנועה למפרק, חיזוקו ומתן תרגילים רלבנטיים שישמשו לא בלבד לחיזוק אלא לאיתגור קואורדינציה ופרופריוספציה, וזאת על-מנת לנסות ולהפסיק את תופעת החזרה על הנקיעה באותו מפרק (Recurrent Sprain).

איך מטפלים בנקע

הטיפול בשלב הראשוני האקוטי (עד 72 שעות), יתייחס בעיקר למניעת תופעות אוטונומיות (חום, אדמומיות, נפיחות) ע"י קרח, הרמת הגפה, חבישה אלסטית ומנוחה.

בשלב הסאב-אקוטי והכרוני – נרצה להפעיל ולהניע את המפרק לשם השגת טווחי תנועה מקסימליים, טיפולים סימפטומטיים ותרגילים לחינוך מחדש של המערכת העצבית-שרירית ע"י איתגור ש"מ, פרופריוספציה, חיזוק – במסגרת טיפול הפיזיותרפיה הכולל.

חשוב מאוד לפנות לפיזיותרפיסט שמתמחה בשיקום מפציעות ספורט למען השגת כל המטרות שצויינו ולשם שיקום רלבנטי למקצוע ו/או לענף הספורט בו עוסק המתאמן מתוך ראייה של הפחתת הסיכוי לחזרת הפציעה ע"י נתינת כלים יישומיים ופונקציונליים בהם יוכל להשתמש המתאמן/מטופל בשגרת החיים שלו.

#נקע #קרסול

כתבות נבחרות