יציבה סטטית – בדיקה שעבר זמנה?
אחת הבדיקות הבסיסיות הנלמדות בבתי הספר לפיזיותרפיה ולמקצועות הבריאות, האימון וטיפול היא בדיקת "קו אנך הגוף" (Plumb Line Assessment").
מבחן זו נועד למצוא ליקויים ואבנורמליות ממנח תקין של יציבה סטטית. אבנורמליות אלו יובילו לכאורה לכאבים.
אך מה באמת יש בין יציבה סטטית לממצאים ומה הקשר בין הממצאים והאבנורמליות השונות לבין התסמינים של המטופלים שלנו?
מתוך הבנת הנוירופיזיולוגיה וההתפתחויות החדשות בהבנת מדעי הכאב, ניתן בהחלט לצמצם ואף לזנוח את השימוש ביציבה סטטית ככלל וב Plumb Line בפרט ולהמשיך לבצע הערכות גופניות טובות עם זיהוי ממצאים רלבנטיים.
ניתן להפסיק עם בדיקות של גובה אגן, עקומות לורדוטיות וכו' – מדוע? – כי האבנורמליות הללו בדרך כלל לא אבנורמליות אלה שינויים והבדלים במבנה, אשר אינם קשורים לכאב.
בנוסף התוקף והמהימנות של בדיקות ויזואליות נמוכים מאוד.
במאמר הנוכחי, אנסה להראות את הצורך הנמוך בשימוש במבדקי יציבה סטטית ככלי אבסולוטי למציאת ליקויים ולהסבר לכאבים בגופינו.
מאמר משנת 2003 (Fedorak et al. , 2003) בדק את היכולת שלנו לזהות לורדוזה צווארית ומותנית. במאמר שבדק מהימנות תוך ובין בודקים נמצאה מהימנות בינונית בין בודקים ונמוכה לאותו בודק, כלומר הבדיקה בין בודקים שונים הייתה לא עקבית בצורה בינוני והנתון נהיה עוד פחות טוב בבדיקה לאותו אדם שמבצע את הבדיקה (מהימנות נמוכה לאותו בודק).
סקירה ספרותית מ 2010 (Roffey et al. , 2010) בדקה קשר בין מנחים לקויים יציבתית בעבודה של אינדיבידואלים שונים להתפתחות כאבי גב תחתון.
בסקירה נכללה קשת רחבה של מקצועות עם רמת סיכון גבוהה , כגון: אחיות, כבאים, רופאים ועוד.
הסקירה לא הראתה קשר בין מנחים סטטיים ממושכים ויציבה סטטית לבין התפתחות כאבי גב תחתון.
לכאורה, היה מצופה שעובדים במקצועות הנ"ל הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח כאבי גב תחתון, אך סטטיסטית – הם לא מפתחים זאת.
מאמר נוסף שפורסם במגזין "Manual Therapy" בשנת 2007 (Edmondston et al. , 2007), בדק את הקשר בין מנחי יציבה סטטיים וכאבי צוואר על רקע יציבתי.
בדומה לסקירה הספרותית (Roffey et al. , 2010) שהוצגה לעיל, גם כאן לא מצאו החוקרים קשר בין כאבי צוואר למנחים של הצוואר והתחושה הקינסתטית (התמצאות במרחב, תחושת מיקום האבר וכו') הספציפית של כל נבדק ונבדק.
המחקר הגיע למסקנה זו לאחר בדיקת מנחי ישיבה, תחושת יציבה מכונה, יכולת לחזור ליציבה נתונה אצל אנשים סימפטומטיים ולא סימפטומטיים.
לבסוף אני רוצה להעלות את נושא הכאב וליקויי יציבה באזור האגן-מותן (Lumbo-Pelvic Region).
הרבה אנשים מעולמות הטיפול והאימון מצביעים על קשר בין לורדוזה מותנית מוגברת ומנח APT באגן לחולשה של שרירי הבטן ביחד עם קיצור של זוקפי גב וכופפי ירך - מכלול שמוביל בסופו של דבר לכאב.
הליקוי היציבתי מבחינת מנח העצמות (Positional Fault) מטופל על ידי ייצוב דרך שרירי הבטן (הדגשת יכולת גלגול אגן לאחור – PPT).
במאמר משנת 2000 (Youdas et al. , 2000) נבדקו 30 נבדקים (גברים ונשים), עם כאבי גב תחתון כרוניים ((Chronic Low Back Pain –CLBP.
המשתתפים במחקר נבדקו לזוית האגן וגודל הלורדוזה המותנית, ונמצא שנבדקים עם CLBP לא הראו זויות ומיקום אגן ולורדוזה מותנית גדולים יותר בהשוואה לנבדקים ללא CLBP.
אצל הנבדקים עם CLBP, לא נמצא קשר בין גודל הלורדוזה המותנית והזוית באגן לבין פיתוח הכוח של שרירי הבטן.
מסקנת החוקרים לאור ממצאים אלו הייתה:
"תרגילים לחיזוק שרירי הבטן, ניתנים רבות כשגרה על ידי פיזיותרפיסטים ואנשי טיפול לפתרון והתמודדות עם ליקויי יציבה ומטופלים עם CLBP.
המלצות אלו ניתנות בדרך כלל בהסתמך על ממצאי בדיקת יציבה סטטית ו Plumb Line Assessment.
החוקרים ממליצים להימנע מלתת תרגילים טיפוליים כאלו ואחרים של חיזוק שרירי הבטן למטופלים עם CLBP שהמסקנה לתרגילים אלו
מבוססת רק על הערכת יציבה סטטית במנוחה".
:לסיכום
נראה שעל פי ממצאי המחקרים והמאמרים העדכניים – יציבה סטטית על סוגיה בדגש למבחן ה Plumb Line Assessment נותנים לנו אינפורמציה מוגבלת מאוד בנוגע לקשר בינה לבין כאב וליקויים בגופינו.
ניתן להמשיך להשתמש במבחני יציבה סטטית , אך יש לשלב אותה ולהצליב אותה עם מבדקים ומבחנים נוספים בדגש על מבחנים פונקציונאליים (דוגמת 'תרגילים מתקנים אינטגרטיביים') ובמבדקי תנועה שונים – אשר נותנים תמונה מלאה יותר בבדיקה.
רוצים ללמוד עוד? רוצים להגיע לבדיקה והערכה מלאה ומקיפה? צרו קשר ונשמח לחזור אליכם..
