נפילות בקרב האוכלוסייה המבוגרת:
בכל שנה מיליוני אנשים מבוגרים בגילאי 65+ נופלים!
למעשה אחד מכל שלושה אנשים נופל בכל שנה, אך מתוכם רק כמחצית ידווחו על ארוע הנפילה לרופא המשפחה, לאורטופד, לפיזיותרפיסט או לגורם רפואי אחר.
אדם שנפל פעם אחת מכפיל את הסיכוי שהוא יפול שוב בעתיד.
נפילה בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי מסוכנת הן בפן הבריאותי והן בפן הכלכלי שהשלכות הנפילה מייצרות.
מסקירת הספרות הנושא בארצות הברית בלבד עולה ש:
אחת מכל חמש נפילות תוביל לפציעה משמעותית, כמו למשל פגיעת ראש או שבר (Alexander et al. , 1992 ; O'Connor et al. , 2001)).
בכל שנה למעלה מ 2.5 מיליון אנשים מקרב האוכלוסייה המבוגרת מטופלים בחדר המיון עקב פציעות הנובעות על רקע נפילה (Centers for diseases control & prevention, 2013 ). בנוסף למעלה מ 700,000 מטופלים מאושפזים מדי שנה בעקבות פציעות ופגיעות של נפילות, בדרך כלל פציעות מסוג פגיעות ראש ושבר בצוואר הירך (נתונים דומים עולים גם בישראל). (Centers for diseases control & prevention, 2013).
בכל שנה למעל לרבע מיליון אנשים מגיעים לאשפוז עקב שברים באגן ובירך (Parkkari et al. , 1999) ויותר מ 95% מהשברים באגן ובירך נגרמים עקב נפילות (Hayes et al. , 1993) בדרך כלל נפילות במנגנון נפילה הצידה (Jager et al. , 1994).
נפילות הן הסיבה השכיחה ביותר לגרימת חבלות ראש בקרב האוכלוסייה המבוגרת (Traumatic Brain Injuries – TBI) (Stevens et al. , 2006).
ההוצאות הישירות לכל ההשלכות של הפציעות והפגיעות הנגרמות למטופלים בקרב האוכלוסייה המבוגרת על רקע של נפילות מגיעות לסכום של 34 מיליארד דולאר בארה"ב בלבד (!) (Stevens et al. , 2006).
ההוצאות על האשפוז והטיפול בבתי החולים מהווים כ 2/3 מהסכום הנ"ל.
מה קורה למטופל לאחר הנפילה:
ישנן הרבה נפילות שמתרחשות במהלך חיינו בקרב גילאים שונים ולא רק באוכלוסייה המבוגרת. רוב רובן של נפילות אלו, לא יוצרות פציעות ופגיעות חריפות ומכאן גם לא מסתכמות בהוצאות כלכליות גבוהות וקושי תיפקודי לאחריהן למי שנפל ולסביבה והמערכת הרפואית העוטפת אותו.
אולם אחת מכל חמש נפילות תסתיים בפציעה רצינית, כמו למשל שברים או פגיעות ראש (Alexander et al. , 1992 ; O'Connor et al. , 2001).
פציעות אלו עלולות להקשות על התפקוד היומיומי ואף למנוע חזרה לעצמאות תפקודית.
אחת מההשלכות שתבוא בעקבות הנפילה היא לרוב שבר.
השברים יהיו בדרך כלל בשורש כף היד, בזרוע, בקרסול וכמובן באגן ובירך.
נפילות עלולות ליצור גם (כפי שצוין לעיל) חבלות ראש.
חבלות ראש על סוגיה השונים יכולות להיות מאוד מסוכנות, בייחוד עם האדם שנפל נוטל תרופות שונות (למשל: מדללי דם) שעלולים לגרום לנפילה ליצור אפקט טראומתי גדול ומשמעותי יותר על גופו של הנופל עם תופעות לוואי רבות.
אדם מבוגר שנופל ונחבל בראשו חייב לראות גורם רפואי במיידי וזאת כדי לשלול זעזוע מוח ונזק חריף לראש.
חשיבות הבדיקה רלבנטית לכל מי שנחבל בראשו, אך מקבל משנה תוקף אצל האוכלוסייה המבוגרת, באם האדם מתגורר בגפו, או לא מתלונן במיידי על הסימפטומים שחש.
אחת מההשלכות המסוכנות אצל אנשים מבוגרים שנפלו, גם אם הנפילה לא יצרה נזק כלשהו, היא הפחד מנפילות (Fear of Falling – FoF).
הפחד מהנפילות עלול להוביל לירידה משמעותית בתפקוד ובכמות הפעילות היומיומית.
כאשר האדם שנפל מוריד את כמות הפעילות היומיומית שלו – הוא נהפך ליותר ויותר חלש, מערכת השרירים שלו פחות יעילה ובכף האדם הופך להיות יותר מועד לכדי נפילות נוספות. (Vellas et al. , 1997).
מי מועד יותר לנפילות?
מסקירה של מאמרים ומחקר מהשנים האחרונות בנושא נפילות בקרב האוכלוסייה המבוגרת עולים מספר מצבים וגורמים שנמצאו כתורמים לנפילות.
גורמים ומצבים אלו נחשבים גורמי סיכון לנפילה.
רבים מבין אותם גורמי סיכון ניתנים למניעה ולשינוי על ידי הבנתם והתייחסות נאותה אליהם.
הגורמים והמצבים ששמים את האדם המבוגר כמועד לנפילה הם:
חולשת פלג גוף תחתון בדגש על שרירי הישבן והארבע ראשי
חסר של ויטמין D
ליקויים בשיווי משקל וליקויים בהליכה
ליקויים בלחץ הדם שעלול להוביל לחוסר שיווי משקל ולהוות גורם תורם לנפילות.
נטילה על בסיס קבוע של תרופות הרגעה, תרופות אנטי דיכאוניות ועוד (לעיתים אלו תרופות ללא מרשם רופא) שעלולות להשפיע על היציבה, שיווי המשקל ויכולות מוטוריות.
בעיות ראייה
כאבים בכפות הרגליים, אנומליה מבנית בכפות הרגליים שבאה לידי ביטוי בין היתר בכאבים וטיפול לקוי בכף הרגל (גזירת צפורניים, טיפול בעור) יכול להיות גם כן גורם תורם לנפילות.
נעליים לא נוחות ולא מתאימות או לחילופין – נעליים שלא מעניקות מספיק תמיכה לאדם הנועל אותן. יש להקפיד על סוליות המונעות החלקה.
סכנות ומכשולים שונים בתוך הסביבה הביתית, כגון: מדרגות לא שוות בגובהן, שטיחים, מדרגות ואמבטיות ללא מעקות לתמיכה
יש להקפיד על תאורה נאותה בבית
רוב הנפילות בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי נוצרות עקב צרוף של מספר גורמי סיכון.
ככל שאדם מצוי בתוך גורמי סיכון רבים יותר – כך עולה גם הסכנה והסיכוי שהוא או היא יחוו נפילה.
בעיית תוכנית מניעתית לנפילות על ידי פיזיותרפיסט מוסמך היא המפתח להתמודדות כמו גם למניעה של הנפילה הפוטנציאלית הבאה!
אז מה אפשר לעשות כדי למנוע נפילות?
נפילות אינן גזרה משמיים ואנו יכולים להימנע מהם ולהפחית את חומרתן !
הפעולות שיש לנקוט לשם מניעת הנפילה הבאה יכללו הידברות עם רופא המשפחה והפיזיותרפיסט כגורמי הרפואה העיקריים שיתנו מענה מתאים ונכון, בניית תוכנית תרגילים מתאימה, בדיקת ראייה תקופתית ויצירת סביבה ביתית בטוחה יותר.
כעת ארחיב על הפעולות הללו:
הידברות עם רופא המשפחה והפיזיותרפיסט שלך:
בהתייעצות עם רופא המשפחה, הפיזיותרפיסט וגורם רפואי רלבנטי אחר, נוכל להעריך בצורה מלאה ומדויקת יותר את גורמי הסיכון הקיימים לנפילה ולבנות מערך להתמודדות ומניעה המתאים ספציפית לאותו אינדיבידואל.
התייעצות עם רופא תוביל להבנת ההיסטוריה התרופתית, והאם יש בה להוביל לתופעות לוואי העלולות להשפיע על היווצרות או הישנות נפילות, כגון תרופות עם תופעות לוואי של סחרחורות, עייפות, ישנוניות וכדומה.
הרופא ואף הרוקח יוכל להמליץ ,בעת הצורך, על תוספי מזון המכילים ויטמין D וסידן.
ביצוע תרגילים למטרות שיפור רכיבי כוח, שיווי משקל וקואורדינציה
למרות שעם העלייה בגיל היכולת לפתח היפרטרופיה (הגדלת שטח חתך השריר) באוכלוסייה מבוגרת נמוכה ושואפת לאפס, פוטנציאל השיפור של יכולות פיתוח כוח ויכולות קואורדינציה ושיווי משקל קיימות ובהחלט ניתן לשפר אותן (Rice et al. , 2009).
בניית תוכנית אימון מבוקרת ומתאימה על ידי פיזיותרפיסט או בפיקוחו בשילוב מאמן כושר או איש אחר מעולמות התנועה (פילאטיס, יוגה וכו') עם שימת דגש על תרגילים פונקציונאליים המתקשרים לפעולות היומיום של המתאמן והמטופל לו נבנית התוכנית ועם דגש כפי שצויין לעיל - על רכיבי הכושר של כוח וקואורדינציה בדגש על שרירי הגפה התחתונה (הרגליים – בדגש על שרירי הישבן והארבע ראשי בירך) – יובילו לשיפור משמעותי ביכולות ויותר חשוב מכך, הם יצרו הפחתה בסכנה לנפילה.
שמירה על שגרה ספורטיבית ותנועתית נמצאה אף היא כמפחיתה סיכון לפגיעות שונות ולנפילות (Zampierii et al. , 2015).
בדיקת ראייה תקופתית
חשוב לבצע בדיקת ראייה תקופתית לשם הערכת מערכת הראייה כגורם חשוב בתוך מערכת שיווי המשקל וההתמודדות עם נפילות (ביחד עם מערכת השרירים והמערכת הוסטיבולרית שלנו באוזן התיכונה).
בדיקת ראייה אחת לשנה, ובמקרים יותר חריפים בתדירות צפופה יותר, תייצר מניעה וגילוי מקדים של מחלות, כמו קטרקט ומחלות שונות המשפיעות על הראייה והתפיסה המרחבית של האדם ומכאן יש להן כמובן השפעה ישירה על פוטנציאל הנפילות שלו.
יצירת סביבת עבודה יותר בטוחה
לשביל ליצור למטופל המבוגר שלנו את סביבת המחיה הבטוחה ביותר עבורו וכזו שתצמצם את הסכנה לנפילות לכדי מינימום, נרצה להוציא כל גורם שעלול להוות מכשול פוטנציאלי. לקטגוריה זו נכנסים: שטיחים, מרבדים, רהיטים קטנים ונמוכים וכדומה.
נמליץ על הוספת ידיות ומעקות במקומות של קימה מישיבה נמוכה ומקומות בעלי אתגר תנועתי וסכנת נפילה רבה יותר, כגון: שירותים, אמבטיה, מדרגות, מיטה וכו'.
בנוסף להקפיד לייצר תאורה מספקת בכל חלקי הבית. ניתן ליישם זאת עם נורות רבות יותר או החלפת נורות קיימות לנורות ניאון עם אור לבן הנותן אור חזק ובהיר יותר.
לבסוף מכשול שנמצא צמוד אלינו עלול להוות גם הוא גורם פוטנציאלי לנפילה – הנעליים שלנו. בנושא זה נמליץ על הנעלה נוחה, עם משטח דריכה לא חלק, המלצה לנעליים סגורות ובאם ישנם שרוכים – לוודא שריכה טובה שלא תיצור נעל רופפת על הרגל. להקפיד על נעל מתאימה בגודל (גם אם יש מבנה א-נורמלי של הרגל ונבחרה נעל במידה גדולה מעט יותר – לא ליצור מצב שהרגל "מטיילת" בתוך הנעל ולא מוחזקת כיאות).
לסיכום:
נפילה היא סכנה קיימת והפוטנציאל שלה עולה עם העלייה בגיל – אך יש בהחלט מה לעשות בנידון!
בהתייעצות עם גורמי הרפואה המתאימים ובניית תוכנית אימונים והתאמת סביבת הבית על ידי פיזיותרפיסט מוסמך ניתן לצמצם את סכנת הנפילה ולהקנות יכולות התמודדות מצוינות למנוע נפילה !!!
אז למה אתם מחכים – בואו נתחיל היום למנוע את הנפילה של המחר
